מדריך: מהן הזכויות הפנסיוניות שכדאי לשים לב אליהן ביציאה לחל"ת ולמילואים?

נוכח צו השעה, בזמן שחלק גדול מהעורף מתגייס למילואים או יוצא לחופשה ללא תשלום מהעבודה (חל"ת), חשוב לוודא שהחיסכון הפנסיוני והכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה לא נפגעים.

השפעת ימי מילואים על החיסכון הפנסיוני

על פי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ח-1995, מעסיק שהפקיד כספים לקופת תגמולים, קרן פנסיה או קרן השתלמות עבור עובדים/ות לפני היציאה לשירות מילואים פעיל - חייב להמשיך ולבצע את התשלומים עבורם כרגיל כאילו לא יצאו למילואים. במהלך שירות המילואים המעסיק משלם גם את החלק של העובדים/ות שיצאו למילואים, כאשר לאחר החזרה ממילואים, המעסיק ינכה משכרם את חלקם עבור פרק הזמן ששירתו במילואים.

הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה ממשיך להתקיים גם בעת יציאה לשירות מילואים:

• כיסוי ביטוחי במקרה של פטירה – זכאות מלאה לשאירים לפי גובה הכיסוי הביטוחי בקרן.
• כיסוי ביטוחי במקרה של נכות / אובדן כושר עבודה – זכאות לכיסוי ביטוחי מקרן הפנסיה. במקרה בו קצבת הנכות לה זכאי/ת העמית/ה נמוכה מגובה הקצבה לה זכאי/ת העמית/ה מהביטוח הלאומי או ממשרד הביטחון, לחייל/ת המילואים תשולם קצבה משלימה עד לגובה התגמול לו זכאי/ת חייל/ת המילואים לפי דין, אם מהביטוח הלאומי ואם ממשרד הביטחון.  

לשם הדוגמה, בהנחה ששכרו של עובד שיצא לשירות מילואים עומד על סך של 20,000 שקלים, גובה הכיסוי המרבי בקרן הפנסיה למקרה של נכות מלאה עומד על סך של 15,000 שקלים (75% מהשכר):

*בהנחה שהשכר הקובע בביטוח לאומי/משרד הביטחון הוא 20,000 שקלים או פחות.
** גם בעת קיזוז ישנו תשלום מינימלי של 25% מהשכר הקובע.

השפעת ימי חל"ת על החיסכון הפנסיוני

במהלך תקופת החל"ת, החובות המרכזיות של המעסיק מוקפאות, לרבות ההפקדות הפנסיוניות של המעסיק לקרן הפנסיה ו/או לקרן ההשתלמות עבור העובד/ת. המשמעות בפועל, היא שהכסף שנצבר עד כה בקרנות ימשיך לצבור תשואה על פי מסלול ההשקעה הקיים בקרנות, אך לא יהיו הפקדות חדשות לקרן מה שעלול ליצור פגיעה בזכויות הפנסיוניות של העובד/ת לאורך זמן היות וקצבת הזקנה שתשולם לנו בעת הפרישה בעתיד, תלויה בגובה הצבירה שצברנו עד מועד הפרישה.

כדי להימנע מפגיעה בזכויות הפנסיוניות, חשוב לוודא שבמהלך תקופת החל"ת הכיסוי הביטוחי של קרן הפנסיה נותר פעיל, למקרה של התרחשות מקרה פטירה או נכות חלילה:

• ארכת ביטוח אוטומטית – בעת הפסקת הפקדות לקרן הפנסיה, הקרן ממשיכה את הכיסוי הביטוחי לעמיתיה באופן אוטומטי למשך חמישה חודשים בלבד על מנת למנוע פגיעה בזכויותיהם. העלות בגין הכיסוי הביטוחי נלקחת מהצבירה האישית של עמיתי הקרן.
• הסדר ביטוח – לפני תום תקופת ארכת הביטוח, החוסכות והחוסכים בקרן יכולים לבקש להאריך את תקופת הכיסוי הביטוחי לתקופה של עד 24 חודשים (הכוללת בתוכה את תקופת ארכת הביטוח) או למשך תקופת רציפות ההפקדות האחרונה, לפי הנמוך מבינהם.

דוגמאות לתקופת זכאות:

כלומר, מי שיצאו לחל"ת בעקבות המלחמה מכוסים בכיסוי הביטוחי של קרן הפנסיה למשך חמישה חודשים נוספים לאחר הפסקת ההפקדות לקרן. עם החזרה מהחל"ת, יימשך הכיסוי הביטוחי מתשלומי המעסיק באופן רציף.

אם תקופת החל"ת עולה על חמישה חודשים, על העובד/ת לפנות לחברה המנהלת את קרן הפנסיה (באופן עצמאי או בעזרת סוכנ/ת), על מנת לבקש הארכה של הסדר הביטוח לפני תום תקופת ארכת הביטוח.

חשוב לציין שבמקרה של החלפת עבודה בתוך חמשת החודשים של ארכת הביטוח, כדאי לוודא כי קיים כיסוי ביטוחי פעיל ובמידת הצורך לבקש מהקרן להאריך את הכיסוי על אף שהתחלת מקום עבודה חדש וזאת על מנת להימנע ממצב בו ייקטע הרצף הביטוחי ולצבירת תקופת אכשרה חדשה.

בשורה התחתונה, בעת יציאה לחל"ת או למילואים עדיין נוכל לשמור על החיסכון הפנסיוני שלנו ועל הרכיב הביטוחי בקרן הפנסיה. בניגוד ליציאה למילואים, כשהמעסיק ממשיך לדאוג להפרשות עובדיו, בעת היציאה לחל"ת חשוב להכיר את הזכויות שלנו ולשמירה על רצף הכיסוי הביטוחי.